אוחיון נ' דראיב בע"מ

החלטה

בתובענה זו התקיימו שתי ישיבות מקדימות בנסיון להגיע למתווה מהיר לבירורה. לאחר הישיבה השנייה הגישה התובעת בקשה להעביר את הדיון בתובענה לסדר דין רגיל.

תקנה 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת לבית-המשפט להעביר תביעה בסדר דין מהיר, לסדר דין רגיל, בשים לב למורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, היקף העדויות והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש, חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין ועוד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בבקשה ובתגובה לה ושמעתי את הצדדים בישיבות המקדמיות שנערכו בפני, אני סבורה, כי במקרה הנדון לא מתקיימים מרבית, אם בכלל, הרכיבים הללו. מדובר בתביעה פשוטה ולא מסובכת. בכלל זה, טענות התביעה וההגנה שהועלו היו ספורות וממוקדות וניתן לבררן על נקל במסגרת תביעה בסדר דין מהיר.

במקרה דנא, ככל שמבקשת התובעת להגיש חוות-דעת במועד מאוחר לקבוע בתקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כיון שטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, גובר האינטרס של בירור הפלוגתאות בין הצדדים על האינטרס של בירור הפלוגתאות על האינטרס של שמירת סדרי הדין, ובתום ההליך בית המשפט יפסוק הוצאות בהתחשב בכך (קליין וכהן, סדר דין מהיר בבית המשפט השלום, בעמ' 22).

במקום שבו מטרת ההליכים הינה גילוי האמת וחקר האמת, אני סבורה כי בנסיבות אלו יש מקום להתיר לתובעת להגיש את חוות הדעת במועד מאוחר לזה שקבוע בתקנות.

הפרוצדורה אינה חזות הכל והיא כלי שאמור לשמש לצורך יעול ההליכים ואי פגיעה בזכויות הצדדים. בנסיבות אלה האיזון המתאים הוא הגשת חוות הדעת במועד המאוחר וככל שבית המשפט יסבור בתום ההליך שיש להטיל הוצאות בנוגע לכך יקבע בהתאם.

בנסיבותיו של התיק, מצאתי לנכון לסטות מהוראות התקנות לענין הגשת תצהירי עדות במקביל ולהורות לתובעת להקדים ולהגיש את תצהיריה ומכלול ראיותיה לפני תצהירי הנתבע, כפי שהוריתי בתום הישיבה המקדמית וזאת כדי שהתייחסות הנתבעת, תינתן לאחר שהתובעת תשטח את מלוא גרסתה.

הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים לרבות חוות דעת, באופן שמסמך אשר לא יוגש במועד, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר. התובעת תגיש את מכלול ראיותה בהליך עד ליום 3.10.10 והנתבעת – עד ליום 15.11.10. הצדדים ימציאו ישירות את ראיותיהם לב"כ הצד שכנגד ולתיק בית המשפט.

כל צד יזמן את עדיו או את העדים שהוא מבקש לחקור.

הדיון לא ידחה בגין אי התייצבות של עד כלשהוא, מסיבה שלא תתקבל על דעתו של בית המשפט, ויובהר כי תצהירו של העד שלא יתייצב יוצא מהתיק, גם אם מדובר בתצהירו של בעל דין.

הצדדים ידאגו להגיש בקשה מנומקת לזימון עדים שמסיבה כלשהי לא ניתן יהיה להשיג מהם תצהיר, שאם לא כן – לא תותר עדותם. בקשה להזמנת עדים תוגש יחד עם התצהירים כאשר באותה בקשה יובהר מדוע לא ניתן לקבל תצהירו של אותו עד כמו גם תמצית עדותו.

המזכירות תעביר את התובענה לקביעת ישיבת הוכחות בפני שופט.

ניתנה היום, ב' אלול תש"ע, 12 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: